הרפלקסולוגיה ככלי עזר להתמודדות עם חרדות

הטיפול בחרדות בעזרת הרפלקסולוגיה היא מהות החיבור בין הגוף לנפש!

 

מגע פיזי בכפות הרגליים משחרר חרדה בכל הרמות,

אם השכלנו לשלב בטיפול כתוספת, שיחות מודעות ושינוי דפוסי חשיבה,

קיבלנו תבנית מוצלחת ביותר להתמודדות עם חרדות.

 

מה יש לנו בתחילת הטיפול?

יש מתח והרבה לחץ שמעוררים מנגנון של חרדה.

ובהמשך חרדה מהחרדה שמעוררת הרבה מתח ולחץ...

וכך הגוף נמצא במעגלים של דחק גבוה וקבוע.

המנגנון שנוצר בגוף מזין את עצמו, מן מעגל סגור שמחזק את הדפוסים ואת הקושי.

בשלב הזה לרוב מחפשים עזרה כי החרדה מפריעה לתפקוד רציף.

הטיפול במגע כשלעצמו מרגיע, מחזיר את כוח החיים ומנקה את הראש מהמחשבות הטורדניות.

המטופל חווה שלווה ומכאן הוא רגוע מספיק ומסוגל להקשיב.

 

כיצד נגיע בעזרת הרפלקסולוגיה למצב האופטימלי הזה בטיפול?

 

ראשית כל חשוב לשלב טיפול באיכות אדמה!! 

עם הרבה מגע ביסוד אדמה! מגע רציף עמוק ואטי, ממש על מנת לתת ביטחון!

להתקדם ולתת תחושה שהידיים מחבקות את כף הרגל...ממש עוברות יסוד על גבי יסוד בתנועה עוטפת של חיבוק.

ואז לגשת למקלעת השמש שהיא מרכז עצבי עשיר שיושב במרכז הסרעפת ומכיל בתוכו את כל העומס הרגשי שהצטבר וגרם לחסימה.

החסימה באזור זה יכולה לבוא לידי ביטוי בנשימה רדודה, בכאב בעת הנשימה ובתחושה שיש גוש שלא מאפשר לאוויר להיכנס.

עיסוי עדין וממושך על מקלעת השמש יגרום לשחרור העומס הרגשי. העבודה נעשית בהקשבה, באטיות ובעדינות מכיוון ששחרור של רגשות,

דורש זמן!! לא ניתן להאיץ את התהליך. ובנוסף המקום יכול לכאוב מאד, חשוב לא להכאיב עוד, אלא להישאר במגע יציב, על המקום ללא תנועה סיבובית.

אזור בית החזה הוא לרוב המקום שבו מתארים המטופלים את תחושת החרדה ולכן נעבוד על בית החזה שהיא כרית כף הרגל ומשויכת ליסוד האש בתנועה פותחת של מניפה. כמובן בעדינות ורגישות לתגובות המטופל. בתנועות הפתיחה ניתן לדמיין שאור נסתר הולך מתגלה וממלא את בית החזה. ולשתף את המטופל בדמיון מודרך זה, כך שייקח חלק אקטיבי בטיפול בו.

 

הבוהן היא אצבע מפתח לניקוי של מחשבות טורדניות ואעשה זאת מתוך כוונה.

אפשרות ראשונה היא לשחרר את האנרגיה הדחוסה כלפי החוץ, כלפי מעלה- ליקום... (עיסוי קלפי מעלה)

אפשרות שניה היא לשחרר את האנרגיה הדחוסה כלפי מטה, לאורך הגוף ועד לעקבים ומשם לדמיין שורשים לאדמה. (עיסוי קלפי מטה)

בשני המקרים תבוא הקלה.

 

יתר האצבעות כמו אנטנות, חשוב לבדוק האם יש זרימה או שהן מפריעות אחת לשנייה על ידי צמידות או רכיבת אצבע על אצבע. בכל מקרה אם ניתן לשלב את אצבעות ידי המטפל ברגלי המטופל ו"לנוח" שם זמן מה, תתאפשר זרימה.

 

ואם תשאלו: מה עם יסוד המים? שהוא בעצם העולם הרגשי וסערת הרגשות שנוצרת עם החרדה? 

אז אמליץ בשלב ראשון רק לאחוז באזור הקשת ולא לגעת כלל.

 עדיף לחזק יסודות אחרים שיחזקו גם את יסוד המים. לגשת ולטפל במערכת זו, רק כשהמטופל יותר חזק ופחות חרד.

 

בטיפולי ההמשך חשוב לחזור על הפעולות שנכתבו כאן, ולשלבם באופן קבוע בטיפול במערכות נוספות, כל זה בהתייחסות למצבו הרגשי והפיזי של המטופל. ככל שהטיפול יתקדם יותר, כמובן שהמטופל יוכל להכיל יותר. גם מבחינת רצף המגע וגם מבחינת ההקשבה ושינוי דפוסי חשיבה.

 

ולסיכום: חרדה היא אנרגיה  שיש לה הרבה מה לומר ומה ללמד אותנו, אם רק נסכים להקשיב לה!

 

מסיבה כלשהי חלקנו אימצנו אותה כחלק מהמסע האישי,

אז אם הולכים כברת דרך יחד למה שלא ככה לבינתיים ננסה להתייחס אליה באהבה, בהומור, ואפילו כילדה או חברה שלנו?!.