לקחת פסק זמן

"אני כל כך עייפה"

שומעת את המשפט הזה כל כך הרבה פעמים במהלך השבוע

ומשמיעה אותו גם לעצמי, לא מעט..

לי ברור שזו קריאה לשלווה נפשית,

להכרה רגועה ממחשבות,

לאפשרות לא לעמוד בשום ציפיות.

לזהות בתוכך את הדבר שלא נותן לך מקום להיות!

כמו מרתון אינסופי שבו את רואה איך כולם עוקפים אותך,

ואת משתרכת מאחור.

אז יש לי חדשות והן טובות עבורך,

השינוי יחל ויבוא רק מתוכך,

מתוך הבחירה להקל על עצמך.

לצאת מהמסלול ולבחור לך שביל פרטי ורגוע,

(שלא מופיע בוויז)

לעשות כפי יכולתך

לקחת לך פסקי זמן להתחבר לעומק רצונך,

לשאול את השאלה החשובה מכל -

מה אני צריכה בתוכי כדי ליצור שלווה בלבי,

מה לשחרר שאתמול העמיס עלי יותר מידי,

מה גורם לי לרצות להתייאש מחיי

רק אם תזהי את עצמך בתוך כל המולת החיים,

ותאפשרי לכולם לעקוף אותך בסיבובים,

לא מתוך קרבנות או תחושה של הפסד,

פשוט כי את חשובה, באמת!!!

יום אחד במפתיע, בתוך תהליך של צמיחה

תקומי בבוקר ובמקום להכריז שאת כל כך עייפה

תרגישי רצון להיות , תרגישי יפה

ובינתיים בין הבנה למודעות

הכריזי כל בוקר מול חלון פתוח - " אני בוחרת לחיות"

כי האוזן שומעת את מה שפיך מדבר,

וההכרה מקבלת וממלאה את עצמה בתוכן מחזק ואחר.

*קלף ההתחברות פנימה - שימי לב לתמונת הקלף וראי כמה קולות חיצוניים של הדברים שנאמרים לך משפיעים עלייך ורק ההתכנסות בתוכך מאפשרת שלווה

פוסטים נבחרים