להיפרד מאבא

חודשיים וחצי חלפו מאז עזבת אבא,

חלפו על פני האדמה הזאת-

האדמה בה נטמנת למנוחה אחרונה,

בחלקת אלוהים הזו, הקטנה.

היקום דואג תמיד לשקף את מי שהיית

ולכן, אבנים ועץ של זית והתבור למרגלותיך,

הם עדות לחיים, לבחירות שעשית.

אתה מטייל ביננו כפרפרים לבנים,

או בקריאה של עורבים,

לעיתים מופיע לרגע בחלום,

או דרך חפצים שנופלים.

מסרים קטנים שמזכירים

שדבר לא נעלם ודבר לא חסר

ואתה בעצם כאן, רק בממד אולי אחר.

ועכשיו זה זמן למנוחה!

אז נוח אבא,

והבא ריפוי עמוק לנשמתך.

זו דרכו של עולם, כך זה תקין

דור הולך ודור בא...

נזכור, שחזרת ואמרת: תהיו קודם כל בני אדם,

וצוואתך זו מקודשת לנו, לעולם.

עכשיו אתה מבין למה התכוונתי אבא, בעניין האמונה -

אכן, הגוף חוזר לאדמה,

אך זה לא סוף זה רק שחרור,

יש את הגוף המואר והעצום

שהוא מעבר לחיים על פני האדמה,

הנשמה!!

האור הגדול שלוקח אותך כעת למקום מבטחים

למשכנם של מלאכים.

אז שלום לך אבא יקר,

תודה שהיית חלק נכבד מהמסע של כולנו

מבטיחים לזכור תמיד להוקיר את הדברים שהוקרת,

להביא אהבה למקומות חשוכים,

לעשות הכל שאפשר, למען הסביבה והאנשים,

ואתה תנוח על משכבך בשלום ובשלווה

והמילים הללו לנצח מוקדשות לך מאתנו באהבה :

"חלקת אלוהים ופיסת שמים

דבר לא אבקש רק אבן קטנה

ראשי להניח בצל הזית

ולשקוט ארבעים שנה"

יהי זכרך ברוך!