קבלה עצמית
את קמה בבוקר
מתבוננת במראה
האם את אוהבת את מה שאת רואה?
האם את מקבלת את עצמך כיצירה שראויה לכבוד וקבלה?
לרוב כמובן שלא, ונדרשת דרך ארוכה כדי להבין את המקום הזה לעומק,
אך את יכולה ללמוד בכך שתתחילי לעשות דברים למען עצמך כמו:
לעמוד מול המראה ולהעז להתבונן בכל מה שאת מגדירה כ "לא אוהבת בעצמך"
נסי להסביר לעצמך מדוע אינך אוהבת ותגלי אט אט שזה לא מהותי
אהבה עצמית היא מכלול וקבלה של מי שאת
זהו הצעד הראשון להרגיש ראויה לחייך
את קמה בבוקר,
מתבוננת במראה
האם את אומרת תודה?
האם את מרגישה שיש לך באמת על מה להודות?
כן, אני מכירה את המשפט: אם מישהו הביא אותי לכאן עם חרדות, אז מה יש להודות....
אז רק שתדעי לך שה "משהי" הזאת זו הנשמה שלך, שרואה את טובתך הגבוהה ביותר,
זכרי להגיד כל בוקר תודה!
הכרת תודה מביאה לך אהבה עצמית והכרה במי שאת
את קמה בבוקר
יושבת עם כוס קפה
וכותבת כמה מילים כדי לשחרר עומס נפשי
האם את אוהבת את מה שאת קוראת?
האם את מוכנה לקבל את הרגשות שבך?
כתיבה היא מסע אישי מופלא
דרכו את מתחברת לאלוהות, כלומר לנשמה שלך,
הלב מתרחב כי משתחררת מועקה,
לב רחב הוא לב שמח, יצירתי, אוהב לתת, רוצה לקבל.
את מבורכת ממש כפי שאת
קומי בבוקר, הסכימי להיות את
העזי להתבונן במראה באהבה עצמית
הביטי בעינייך המשקפות ואמרי בקול :
"אני אוהבת אותך"
אמרי "תודה! "
על הטוב וגם על מה שאת מגדירה כרע.
וכתבי...
כתבי עצוב, כתבי מצחיק, כתבי שמח, כתבי עם טעויות
העיקר כתבי ושחררי...
היי את !!!
